חג סוכות על פי הקבלה

עיקר הסוכה הוא הסכך, דמהות ענין הסוכה הוא ענין צל. על כן מכנה הזוהר הקדוש את הסוכה בשם "צלא דמהימנותא" – צל האמונה. וביאור הדבר: דהנה יש ב' מצבים בעבודתו של האדם: מצב אחד נקרא מצב של יום, והוא הזמן שמאיר לאדם, ויש לו טעם בתורה וטעם בתפלה, ומרגיש בבהירות את מציאות השי"ת ואת השגחתו בעולם. מצב שני הוא מצב של לילה, שאז אין לו טעם והרגשה בתורה ובתפלה, ואינו מרגיש דבר לגבי השי"ת, וכל העסק דקדושה נהפך למעמסה גדולה עליו. המשך קריאה

ז' האושפיזין הם ז' ענני הכבוד

הזהר הקדוש מביא את הפסוק "כל האזרח מישראל ישבו בסוכות", פירושו – שכל מי שזורחת אצלו בחי' ישראל יכול לשבת בסוכה, ומי שלא זורחת אצלו בחי' ישראל אינו שייך לסוכה. המשך קריאה

ולקחתם לכם ביום הראשון

דרשו חז"ל על פסוק זה: 'ראשון לחשבון עוונות' מדרש תנחומא אמור כב. ופירש ה"ברכת שלום" זצ"ל בשם אביו זצוק"ל: מהו השמחה והיו"ט בראשון לחשבון עוונות? אלא להולכים בדרך האמת, שישנם ב' קוים כנ"ל. א עשיה והשפעה. ב ביקורת עצמית. ו המשך קריאה

אושפיזין דיצחק

'פינות צבאיו קדושים רוממי שד'י תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו' מתוך תפילת שחרית – ברכת יוצר אור - חשבתי פי' הענין: פינות הם הצדדים והיינו, דאלו ההולכים בדרך הקודש יש להם ב' קצוות. קצה ימין וקצה השמאל. וכשמדברים ממדרגות עליונות, קו ימין נקרא כולו חסדים, וקו שמאל כולו חכמה שאז נמשך ג"ר דחכמה. המשך קריאה

ושמחת בחגך והיית אך שמח

רבינו בעל הסולם זי"ע פירש אשר חג הוא מלשון מחוגה. המחוגה עושה ציור עגול, שהוא ציור שלם מכל צדדיו. דבר זה מרמז על כך, שהשמחה של האדם צריכה לנבוע משלימות בעבודת ה'. המשך קריאה

אושפיזין של אהרון הכהן

"הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" אבות פ"א מי"ב: ע"ד הפשט ידוע המדרש שכאשר ראה ב' אנשים רבים, היה הולך לכל אחד מהם, ואומר שהשני חפץ להשלים עמו, וכך היה פועל שלום ביניהם. המשך קריאה

בניית אתרים