ראש השנה על פי הקבלה בדרך בעל הסולם
מאמרים מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א המבארים את עניני ראש השנה על פי חכמת הקבלה ופנימיות התורה בדרך רבי יהודה אשלג - בעל הסולם זצוק"ל ובנו רבי ברוך שלום אשלג - הברכת שלום זצוק"ל:
"ובכן יתקדש שמך ה' אלוקינו על ישראל עמך" - מה פירוש "יתקדש שמך"? "יתקדש" נקרא מיוחד, כמו: "הרי את מקודשת לי", היינו מובדלת ומיוחדת לי. פירוש: שהשם של הקב"ה יתייחד "על ישראל עמך, על ירושלים עירך, על ציון משכן כבודך, על מלכות בית דוד משיחך, ועל מכונך והיכלך", המשך קריאה
ג' מוטיבים עיקריים אנו מוצאים בתפילת ראש השנה: מלכויות, זכרונות, ושופרות. וכך אומרת הגמרא במ' ראש השנה דף ט"ז ע"א: "אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות – כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה? בשופר". כל שלושת הדברים הללו הם לגבי האדם ולא לגבי הקב"ה, המשך קריאה
אחד מן השבועות החשובים של השנה, הוא השבוע שבו נכנסים לראש השנה, לימי הדין, שהם ימי משפט. ימים שבהם הקב"ה שופט, דן וחורץ את גורלו של האדם הפרטי ושל עם ישראל בכללו. קודם כל האדם צריך לדעת שהוא באמת הנידון, והקב"ה הוא השופט, "המלך המשפט", הכל יכול. המשך קריאה
מבחינת פנימיות התורה, הכל מדובר בתוך אדם אחד. כי האדם צריך לבקש מהקב"ה שיתן לו יראה ופחד. והיראה והפחד הללו הם יראה ופחד חיוביים, יראה ופחד אשר מנתבים את האדם ללכת בדרך אמיתית בעולמו. "תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך" - כל מעשה ומעשה של האדם צריך להיות מלווה בפחד מהקב"ה. ואיך יכולים להגיע לפחד הזה? - המשך קריאה
אנו אומרים בכל יום בתפלת העמידה: 'אתה קדוש, ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה'. פירוש: רק מי שהוא בגדר קדוש, יכול להלל לקדוש. דהנה יש רק עניין אחד במציאות והוא הבורא, וכתוב בזוה"ק: 'איהו שוכן ואיהי שכינה'. שהוא עניין אור וכלי, דהנה הכלי שבו שוכן השוכן נקרא שכינה. ואנו מחלקים בין האור לבין הכלי, משום שהאור הוא הבורא, והכלי מגדיר - באיזה מקום הי"ת מוכן לגלות את מציאותו. המשך קריאה
ענין חירות נמשך מבינה, כי מוחין דבינה נקראים חירות, בחי' חסדים. אבל יוכל לצאת לחירות רק מי שמרגיש שהוא בבית הסוהר. אנו נמצאים בבית הסוהר של הרצל"ק שלנו. כלומר שההגבלה שיש לאדם היא הגבלה מתוך עצמו, והיא ההגבלה של הרצון לקבל. זה שאדם מרגיש רע, מרגיש את המציאות שמסביבו רעה, זה בא מהרצל"ק, דהיות שרוצה רק את תועלת עצמו, שעל עניין תועלת עצמו שורים יסורים, לכן מרגיש הכל רע. המשך קריאה
הרעיון של תענית ציבור נשען על מאורעות הסטוריים. לדוגמא צום גדליה זה יום רצח גדליה בן אחיקם. בכל צום עניין מרכזי משלו. מאידך גיסא אם ניקח לדוגמא את צום תשעה באב, למרות שהצום נשען על מאורעות הסטוריים, על חורבן בתי המקדש, הוסיפו חז"ל ואמרו: "כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", ולמעשה על ה"כאילו" הזה אנו צמים. הצום הוא לא על מה שהיה פעם, אלא על מה שקורה היום, ועל זה שהיום לא נבנה. ולפי דברי חז"ל: אם היה בית המקדש עומד היום היה נחרב שוב. המשך קריאה
RSS