קבלה-מאמרים-ימי בין המיצרים

ה' אב – יום פטירת האר"י הקדוש זי"ע

על דמותו של האר"י הקדוש מסרו לנו הקדמונים. מסופר בספרים שהאר"י הקדוש בצעירותו היה במצרים, שם שהה בסמוך לדודו רבי בצלאל אשכנזי זצ"ל, מחבר ספר שיטה מקובצת על הש"ס. ומסופר שרבינו האר"י הקדוש היה גדול מאוד בנגלה, עד כדי כך שחיבר "שיטה מקובצת" על מסכת זבחים ביחד עם דודו, ולצערינו אבדו הכתבים הללו. רבינו האר"י הקדוש היה פרוש ומופרש מכל העולם, והיה יוצא מביתו ביום ראשון בשבוע, והולך למין ביקתה שהיתה על שפת הנילוס, ושם ישב כל השבוע והגה בדברי אלקים חיים. שם השיג את כל השגותיו העצומות בעולמות העליונים וברזי התורה, והלך הלוך וגדול בדביקות אלוקית. המשך קריאה

מגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם"

"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה רבתי בגויים, שרתי במדינות היתה למס" איך אפשר ללמוד את הפסוק הראשון במגילת איכה ע"פ דרך עבודת ה' של פנימיות התורה? מי שלומד חיצוניות בלבד מפרש: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם", מדוע העיר יושבת בדד? משום שעם ישראל גלה ואינו בתוכה. א"כ מי שלומד החיצוניות בלבד על מה הוא מתאבל? על העיר ירושלים, במקום שיתאבל על עצמו הוא מתאבל על עצים ועל אבנים. על עצמנו אנו צריכים להתאבל, לא על עצים, לא על אבנים, ולא על אנשים אחרים, אלא על מצבנו שלנו. "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם", גופו של האדם מדומה לעיר אשר יש בו עם רב, איברים שונים, רצונות, מחשבות – עם רב, אבל העיר הזאת שהיא אישיותו של האדם: "איכה ישבה בדד", בלעדי הקב"ה. המשך קריאה

פנימיות החורבן

על מה בדיוק אנו צריכים להתאבל ולקונן בתשעת הימים, ובפסגתם בתשעה באב? יש אנשים רבים הסבורים שאנו צריכים לקונן ולהתאבל על המאורעות ההסטוריים אשר ארעו בעבר: חורבן בתי המקדש וכל השלכותיהם, אבל השאלה היא, מה הענינים האלו קשורים אלינו? ואיך הם נוגעים אלינו באופן ישיר? הרי ודאי שאין אנו מקוננים על ענינים של פעם, מעלים זכרונות נוסטלגיים מימים של בית המקדש. ולמעשה חז"ל דברו על הדברים באופן מפורש וכך אמרו: מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. ז"א שלמעשה אנו צריכים להתייחס לחורבן בית המקדש לא כמשהו שקרה פעם, אלא כמשהו שקורה היום. ומהי הנקודה המרכזית שעליה אנו צריכים לחשוב? המשך קריאה

שבת חזון - הפטרת חזון ישעיהו

מדוע נקראת כך שבת חזון? – בגלל מה שנאמר בהפטרה: "חזון ישעיהו: שמעו שמים והאזיני ארץ, כי השם דיבר" ישעיהו, א', ב' מדוע משתמש הנביא בלשון כה מליצית, כמו משורר? הזוהר אומר – השמים הם בחינת קודשא–בריך–הוא, המשפיע, והארץ היא השכינה הקדושה שנקראת כנסת ישראל, הכוללת את כל נשמות ישראל. היא המקבלת בשביל כל הנשמות את אור התגלות השם שצריך להאיר לנו. שתי הבחינות הללו הן אשר משפיעות שפע לתחתונים, ואם התחתונים לא מסוגלים לקבל את ההשפעה הזאת, אזי אי אפשר להשפיע דבר חוץ מאשר דינים ויסורים. המשך קריאה

תשעת הימים - חורבן בית המקדש

נעיין בדברי הזוהר הקדוש על מגילת איכה מאמר קול ברמה נשמע:"רבי פנחס פתח: קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים וגו'. בשעה שבית המקדש נחרב ונשרף, בא קול והעיר על קברי האבות הראשונים. ואמר: האבות הראשונים, אתם נרדמים בשינה ואינכם יודעים צער העולם, בניכם שגידלתם בצער והבאתם אותם באמונה רבה של הקב"ה, הנה מתו, והנה נהרגו, והנה הלכו בגלות בידי שונאיהם, ידיהם קשורים לאחוריהם, מתים מרעב, בתיהם נשרפו. איפה הם הרחמים שלכם, איפה היא האמונה שלכם. קומו התעוררו אליהם. המשך קריאה

ימי בין המיצרים לפי הקבלה

צריכים אנו לדעת – שהתורה הקדושה, ופרשות השבוע שאנו לומדים מדי שבת, וכן חגי ישראל ותעניות וימי האבל – הם לא באים לציין מאורעות הסטוריים גרידא, ז"א: אנו לא עם שחי ע"פ זכרונות העבר ותו לא, אנו חיים בהווה וכל הזמנים והמועדים הללו מציינים ציונים בהווה, היום. המשך קריאה

ימי בין המיצרים - ענין ירושלים

השאלה היא – מהי בכלל ירושלים? כל התפילות מדברות על ירושלים, כדוגמת: "ובנה ירושלים עיר הקודש". מפרש רבינו בעל "הסולם": ירושלים היא הנקודה דקדושה שנמצאת בלב האדם, אבל היא נעלמת, היא נמצאת במצב של חורבן, של הרס. המשך קריאה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

אב מרמז על האבא שיש לנו, אבינו שבשמים, וצל"ה מדוע משנכנס אב ממעטין בשמחה? ויש לדעת שלגבי קשרינו עם הבורא ית' ישנם ב' קצוות, מצד אחד כתוב: "עוז וחדוה במקומו", כי מטבע הדברים בזמן שאדם מקושר עם המלך יש לו שמחה, הן מחמת הזכיה הגדולה שזכה, והן מחמת חיבורו עם שלימותו ורוממותו של המלך, ע"כ משיג גם הוא באופן טבעי שמחה. מצד שני ... המשך קריאה