פורים

חודש אדר לפי הקבלה

הפירוש לפי הקבלה של ענין משנכנס אדר מרבים בשמחה, הוא הפוך ממה שחושבים ברחוב, ברחוב חושבים: למה מרבים בשמחה? עוד מעט אוכלים אזני המן, מגילת אסתר, תחפושות... אבל האמת שמעתי ממורי ורבי ה"ברכת שלום" זצ"ל, דהיה מפרש אדר מלשון אדרת שער. מובא במלכים ב' ב' י"ג–י"ד. המשך קריאה

משנכנס אדר מרבים בשמחה

כתוב בגמרא תענית כט. "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ולהבין ענין של אדר, ביאר רבינו בעל "הסולם", דהוא מלשון הכתוב בראשית כה כה: 'אדרת שער'. דהנה שער הוא מלשון סערות, דכאשר האדם סוער הוא משום שיש לו חסרונות, וכל כאב שיש לאדם מכונה 'סערה'. המשך קריאה

משנכנס אדר - מרבין בשמחה

הנה כאשר החבר מאוד פוגע בי, והאש של הכעס בוערת בי, ואני רוצה מאוד לפגוע בו, אז אני צריך לקבל על עצמי עול מלכות שמיים בבחינת – "איזוהי אישה כשרה? העושה רצון בעלה" הגהות מימוני פט"ו בשם תנא דבי אליהו. ובקיצור אפשר לומר: כשבאים זמנים קשים לאדם, זהו זמן המבחן שלו, לא כשהכל בסדר, לא כשהכל הולך כפי שאני רוצה, אלא דווקא בזמן ששום דבר לא הולך, ודווקא בזמן שאני מקבל מכות. אם אני מקבל מכות מבן אדם זה הזמן לקיים – "ואהבת לרעך כמוך". אם אני מקבל מכות מהקב"ה זה הזמן לקיים – "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך". המשך קריאה

פרשת זכור

נקדים שאדם מישראל צריך לגשת לחגי ומועדי ישראל, בגישה – שאין מדובר ח"ו במאורעות הסטוריים שאנו מציינים, כדוגמת אדם שנזכר במאורע שהיה לו בעבר הרחוק, דתורתינו הקדושה נצחית היא, ומיועדת לכל דור ולכל אדם באשר הוא, והיא הדרכה אלוקית המורה את הדרך אשר בה נלך ונבוא למטרת הבריאה, שהיא הדביקות בהמלך השי"ת. המשך קריאה

מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה'

ה"ברכת שלום" זצ"ל פירש: המים שעליהם מדובר פה הם "מים הזדונים". דוגמת מי המבול אצל נח, שהמים האלה באו להציף את כל העולם. אם הקב"ה לא היה עוזר – לא היינו ניצולים מהם. "ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם" תהלים קכ"ד ו' שואל הזהר הקדוש: וכי למים יש שינים? המשך קריאה

משתה אחשוורוש

ענין משתה המלך הינו כפי ששמעתי ממורי ורבי זצ"ל, שבד"כ משתה הוא משתה יין, ויין הינו יינה של תורה, אור החכמה. ומדוע אור החכמה נקרא יין? כי תכונתו של היין בכך - שאם שותים אותו בצורה נכונה, אזי הוא משמח את לבו של האדם, "משמח אלוקים ואנשים", המשך קריאה

הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש

לכאורה בא להראות על מלוכת השי"ת מקצה לקצה, ממצב של הודו, שהוא בגדר "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו", היינו שמגולה אור ה' באדם. עד מצב של כוש, היינו של קשיים וקושיות, שגם במצבים הללו השי"ת מושל, ומביא אותם לאדם. המשך קריאה

לעשות כרצון איש ואיש

"כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש" שם א' ח' - אמרו חז"ל: "איש ואיש זה המן ומרדכי". כי בעניין השתייה היו להמן ולמרדכי שתי שיטות. המן סבר: שהשתיה צריכה להיות מרובה מהאכילה. מרדכי סבר: שהאכילה צריכה להיות מרובה מהשתיה. בענין אכילה ושתיה כתוב: "איכלו רעים שתו ושיכרו דודים" שה"ש ה' א', רעים הם אבא ואמא עלאין, כמאמר הזוהר: "תרין ריעין דלא מתפרשין". וחסדים הם בחי' אכילה, דהיינו לחם שהוא האוכל הבסיסי. שתיה היא מותרות, כי כל השתייה המדוברת כאן היא שתיית יין. המשך קריאה

ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך

אפשר לבאר פה שני פירושים: פירוש אחד הוא על פי דברי בעל הסולם שבכל מקום שכתוב "לא" או "אסור" הפירוש הוא אי אפשר, כלומר ושתי מאנה להראות יופיה כי לא יכלה להראות יופי. וזה לפי מה שהזהר הקדוש אומר מאמר אותיות דרב המנונא סבא בהקדמת ספר הזהר "אל אחר אסתריס ולא עביד פירי", היינו שלהולכים בדרך הטומאה אין פירות. ובעיניננו – עכשיו נעשה בירור איך שלמעשה אין כאן פירות. המלך אמר להראות לכל העמים את יופיה, זאת אומרת לראות האם בכלי זה נתגלה יופיו של המלך. "ותמאן המלכה ושתי" – ושתי מאנה מפני שהיא לא רצתה שיראו שאין שם בכלי של ושתי יופי, כי בכלים דקבלה לא מאיר התגלות אלוקות. המשך קריאה

והשתייה כדת אין אונס

רבינו בעל "הסולם" הסביר: מה פירוש "והשתיה כדת אין אונס"? אם האדם אנוס לשתות זה נקרא טומאה, ואם אין האדם אנוס לשתות, זה נקרא קדושה. פירוש הדבר: השתיה מרמזת על התענוג של האדם, אם אדם אנוס לקבל את התענוג, דהיינו שהרצון לקבל שבו שולט, והוא אנוס לקבל את התענוג, נמצא שהוא בדרך הטומאה. ובלשוננו – יש לו רצון לקבל בלי מסך. אם יש לו מסך, דהיינו כח התגברות על הרצונות שלו, זה נבחן "אין אונס", דהיינו אין גורם פנימי בתוכי שאונס אותי לקבל את התענוג. המשך קריאה