ט"ו בשבט לפי הקבלה

במשנה ראש השנה פ"א מ"א ובגמ' ב.: "באחד בשבט ר"ה לאילנות כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמישה עשר בו". ובגמ' שם, דף יד. 'מה טעמא? אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי השנה'. מחלוקתם לפי הפשט היא לגבי תרומות ומעשרות, המשך קריאה

כי האדם עץ השדה

כפי שרואים בגשמיות, שבשדה גדלים הרבה צמחים, כן הוא בשכינה הקדושה שכוללת כל נשמות ישראל הדומים לאילנות, וכל אילן יש לו תכונתו ומינו, וכל אחד מפתח פירותיו בזמן אחר עי' ברכות נח. כשם שאין פרצופיהן שוין זה לזה כך אין דעתם שווה, וכן הוא בנשמות ישראל, שכל אחד אישיות אחרת לו, ומתקן תיקונים שונים, מה שחבירו אינו יכול לתקן כלל. המשך קריאה

והיה כעץ שתול על פלגי מים

"ו בשבט הוא כמובן סמל לעבודת האדם. כתוב לגבי הצלחת הצדיק – "והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו, וכל אשר יעשה יצליח" תהלים א' ג'. הפרי הוא תוצאת עבודתו של האדם. בגשמיות האדם עובד את עבודות האילן, שהן רבות מאוד, והוא מצפה שכתוצאה מעבודתו הרבה יצאו בסופו של דבר פירות."ו בשבט הוא כמובן סמל לעבודת האדם. כתוב לגבי הצלחת הצדיק – "והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו, וכל אשר יעשה יצליח" תהלים א' ג'. הפרי הוא תוצאת עבודתו של האדם. בגשמיות האדם עובד את עבודות האילן, שהן רבות מאוד, והוא מצפה שכתוצאה מעבודתו הרבה יצאו בסופו של דבר פירות. המשך קריאה

מחלוקת בית הלל ובית שמאי

יש מחלוקת שמובאת במשנה: בית שמאי אומרים – ראש השנה לאילנות באחד בשבט.בית הלל אומרים – בט"ו בשבט. מהו שורש המחלוקת? בפשטות, רש"י מפרש שם שהם חולקים עד מתי ירדו רוב הגשמים. אך לתאריכים אלו יש גם משמעות רוחנית. בתחילת החודש הלבנה מכוסה ואין רואים אותה. באמצע החודש, בט"ו בשבט, הלבנה במילואה, וזהו ההבדל הגדול. המשך קריאה

אל אחר אסתריס, ולא עביד פירי

הנה ענין הפירות שאנו אוכלים בט"ו בשבט, הוא לרמז על כך – שזהו ההבדל בין קדושה לטומאה. דכל אדם צריך למצוא את ההבדל הזה, קודם כל כלפי עצמו, דלכל אדם יש מצבים של קדושה ומצבים של טומאה. וצריך לדעת את ההבדל ביניהם, בכדי להתרחק מן הטומאה ובכדי להתקרב לקדושה. ובאופן כללי, קדושה נבחנת כאשר האדם משעבד את עצמו להבורא, ומוכן לעשות למען חבריו ללא הרף, ומשתדל להתרחק מאהבת עצמו. המשך קריאה

בניית אתרים