קבלה-מאמרים-חנוכה

חנוכה –השגת אמונה וכלים דהשפעה

ענין החנוכה כידוע משמעותו אמונה וכלים דהשפעה. הזהר הקדוש אומר ש"כה" הוא ענין מלכות שמים, כפי שכתוב: "כה אמר ה'". לכן במגילת איכה מפרש הזהר הקדוש: "איכה"– אי כה, דהיינו היכן היא מלכות שמים. המשך קריאה

חנוכה – חנו–כ"ה

איתא בספרים דחנוכה הוא חנו–כ"ה. ובפשטות – שבכ"ה חנו מאויביהם, כשגברו על היוונים. וביאר רבינו בעל "הסולם" ענין החנייה – דכאשר הצבא נלחם בכל כוחו בכיבוש האוייב, ולאחר מספר ימים באה הוראה מגבוה שצריך לחנות, אלו שיש להם שכל מבינים שזו רק חנייה ואח"כ צריך להמשיך, המשך קריאה

נר ביתו נר חנוכה

בגמ' שבת כ"ג: 'אמר רבא פשיטא לי, נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו', לפי פשט הדברים צריך האדם ב' נרות: אנר שבת. בנר חנוכה. אולם אם באפשרות האדם לקנות רק נר אחד, עדיף שיקנה נר שבת, וכפי שביאר שם רש"י על הפסוק "ותזנח משלום נפשי" – זו הדלקת נר בשבת, שבני ביתו מצטערין לישב בחושך' עכ"ל. המשך קריאה

פנימיות וחיצוניות בחנוכה

העניין של חנוכה מתחלק לפנימיות וחיצוניות. מצד החיצוניות, אנשים מרוכזים בעניין הדלקת הנרות, בהלכות שונות, שההדלקה תהיה דוקא בשמן זית, שחנוכיה תהיה למעלה משלש טפחים ועד עשר טפחים, וכו'. מצד המעשה החיצוני, אין חידוש, כתוב: "לא תוסיף ולא תגרע", זה תמיד אותו דבר, בכל שנה מחדש, אין שום הבדל. כשמגיעים לחנוכה אלו אותן נרות, אותו שמן זית, וכו'. אבל צריך להיות הבדל מן הצד הפנימי. המשך קריאה

נס החנוכה על פי הקבלה

לאמיתו של דבר אין לנו כ"כ שייכות לנס חנוכה. דענין נס הוא פעולה שנעשית מצד הבורא למעלה מן הטבע, ורק כאשר אדם עשה את כל מה שביכולתו בתוך הטבע בכדי להצליח, אזי מכיר בכך שזקוק באופן נואש לנס, דהיינו לפעולה שהיא למעלה מן הטבע, מצד הבורא. המשך קריאה

תפילה לפני הדלקת נרות

מובאת מה"בני יששכר", ר' צבי אלימלך מדינוב, תפילה לפני ההדלקה. ומובא בה קטע מהתפילות של ראש השנה: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". מדוע הוא מביא את התפילות האלו? זה ברור, שכל העניין של פירסומי ניסא הוא בגוף אחד, בתוך האדם עצמו. המשך קריאה

אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה

בברכת ההדלקה אומרים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה". ולפי המדובר הדלקת הנר איננה לזכר מאורע היסטורי, כי הוא חלף ועבר לו. אלא הענין הוא – באיזה אופן אנו יכולים ללמוד מתוך ההסטוריה – הוראות והדרכות התורה לחיינו היום. באיזה אופן אנו יכולים להיות עובדי ה' בדור הזה על הצד היותר נכון ורצוי. המשך קריאה

"שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"

פירוש: השי"ת עשה נס בימים ההם, אבל אנו מיחלים שאותו הנס שעשה אז יהיה גם בזמן הזה. וענין נס, הוא למעלה מהטבע, וכאשר מדברים מתורת רשות היחיד, הנס הוא כאשר אדם זוכה לבוא לקרבת ה' 'ה' ניסי' שמות יז טו. 'נס להתנוסס' תהלים ס ו, דהלא רואים אנו בפשטות את המציאות בהרגלי החיים שלנו, ואת של כל הסובב אותנו, וברור לנו שאדם שזוכה ממש לקרבת ה', שחי את חייו בקשר עם הבורא – הרי זה נס, המשך קריאה

על ידי כהניך הקדושים

"הנרות הללו אנו מדליקין על הניסים וכו' שעשית לאבותינו וכו' על ידי כהניך הקדושים" מסדר ההדלקה - פירוש: הדלקת הנר מרמזת על האור האלוקי המאיר בזמן יחוד קוב"ה ושכינתיה כמבואר לעיל, וחפצים אנו שיעשה לנו ניסים ונפלאות תשועות ומלחמות כפי שעשה לאבותינו על ידי הכהנים הקדושים. וביאר רבינו בעל"הסולם" דכהן נקרא מידת החסד, דע"י מידת החסד שבאדם – מתרצה לענין אהבת הזולת ולשמש את קונו, מתוך אי התחשבות בעצמו בהרגשותיו ושכלו שהם בחינת היוונים שבו. ונס זה נעשה דווקא ע"י הכהן שנמצא בתוך כל אחד שהוא חסד. המשך קריאה

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול

כבר ביארנו שבתורת רשות היחיד לומדים את כל התכונות באדם עצמו. וכל אלו נמצאות בתוך כל אחד ואחד. והנה אנו מבקשים שיהיה הנס גם בזמן הזה. וזה שאמרו בתפלת "על הניסים": בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך. המשך קריאה