קבלה-מאמר-אישה סוטה

בפרשת נשא מופיע ענין אשה הסוטה תחת בעלה, היינו שמפירה את ברית הנישואין, ואת עובדת היותה מקודשת ומיוחדת אך ורק לבעלה.

הסבר הענין לפי הקבלה ופנימיות התורה: ענין אשה ובעלה נמשך מן השורש הרוחני של כנסת ישראל שהיא האשה, ובעלה שהוא קוב"ה. אשת חיל, שהיא אשה דקדושה, אינה סוטה לעולם תחת בעלה, אלא נאמנת לו בכל מצב. אבל אשת זנונים שהיא אשת הטומאה, סוטה תחת בעלה.

ומזה כל אחד מאיתנו צריך להסיק מסקנות אישיות, כי בכל פעם שאנו עושים מה שאנו רוצים ולא מה שהקב"ה רוצה, דומה זה לסטיית אשה תחת בעלה, דהיינו לזנות.

ואז צריכים ללכת לצדיק הדור המכונה בתורה "הכהן", והוא משקה את האדם מים מרים. מושג זה מרמז על יסורים שהאדם צריך לסבול כאשר סוטה מן הקב"ה. ויש דרך יסורים, המגלגלת את האדם בכל כורחו לגהינום שלם. כפי שאנו רואים שהעולם מלא יסורים: מחלות איומות, ובעיות פרנסה, ואנשים נפטרים צעירים בטרם עת, ובעיות במשפחה, וכו' וכו'. או שהאדם הולך בדרך תורה, ואז מקבל יסורים מן התורה, אבל אלו הם יסורים טובים, באשר הם ממוקדים בנקודה הנכונה, דהיינו שמן התורה אדם מקבל הרגשת מרירות בכל מה שנוגע לקבלה. ועי"כ "צבה בטנו, ונופלת ירכו", היינו שכלי הקבלה שלו, מתגנים ונפסלים בעיניו, וכבר אינו רוצה להשתמש בהם. ויכול אח"כ להבנות, ולהתחבר עם השי"ת, ואדרבא להדבק בה' ביתר שאת וביתר עוז.